מתח נפשי חיובי ושלילי 

מתח נפשי חיובי ושלילי

מתח נפשי חיובי ומתח נפשי שלילי מנוגדים לחלוטין מבחינת השפעתם. מתח נפשי חיובי נחשב למיטיב עם האדם, משפר את מצב רוחו, מחזק את המוטיבציה והמורל שלו, מדרבנו להתפתח ולהתקדם ואף תורם לבריאותו התקינה. מתח נפשי שלילי, לעומת זאת, אם הוא מתמשך ומצטבר, יכול לפגוע בגוף ובנפש. הוא יכול לגרום לתסמינים חולניים כגון לחץ דם גבוה וסוכרת, לתופעות פסיכוסומטיות, לעצבנות וחוסר שקט ובמקרים קשים גם להתמוטטות עצבים או לחרדה.

הניגוד בין מתח נפשי חיובי לשלילי דומה אולי לניגוד שבין כולסטרול טוב לכולסטרול רע, אלא שכולסטרול רע וטוב אינם מנטרלים זה את זה ואילו מתח שלילי וחיובי כן מקזזים האחד את משנהו.

הצורך במתח

כל אדם זקוק לרמה מסוימת של מתח בחייו. רמה זו מושגת ע"י חשיפה לגירויים, הן שליליים והן חיוביים. ההתמודדות עם גירויים אלה היא הנותנת טעם לחיים. הגירויים החיוביים גורמים להנאה והיכולת להתגבר על השליליים גורמת לתחושת הישג וסיפוק ולהתחשלות. למעשה, כבר מיום היוולדו האדם חשוף הן לכאבים והן להנאות, דהיינו הן לגירויים חיוביים והן לגירויים שליליים. הגירויים השליליים חשובים לא רק כגורם מחשל וכגורם הנותן סיפוק בהתגברות עליהם, אלא גם בהיותם מעין "נגטיב" או קונטרסט המבליט את הגירויים החיוביים בהשוואה אליהם.

 מצב ממושך של העדר כל מתח, דהיינו העדר כל גירוי, הינו הרסני ביותר לאדם ופוגע בחוסנו. דוגמא למצב הקרוב להעדר כל גירוי ניתן למצוא אצל אסירים המוחזקים בתנאי בידוד מלא במשך תקופה ממושכת. אצל רובם קיימת, כתוצאה מכך, פגיעה באיזון הנפשי.

כיצד נקבע סוג המתח הנפשי

 סוג המתח הנפשי (שלילי או חיובי) בו נתון אדם ברגע כלשהו ורמתו של מתח זה הינם פועל יוצא של גורמים שחלקם הגדול אינם תלויים בו, חלקם תלויים בו באופן חלקי בלבד וחלקם תלויים בו באופן מלא. שילוב כל הגורמים האלה מביא לכך שלמעשה קשה לאדם לשלוט במצב המתח הנפשי בו הוא שרוי ברגע מסוים, אם כי יש ברשותו אמצעים וכלים למתנו. מעבר לכך חלק מהמתח הנפשי בו שרוי אדם ברגע כלשהו הינו נייטרלי ומותנה במה שיקרה בעתיד. ישנם מקרים בהם אדם נתון בעיצומו של מתח נפשי גבוה עקב בעיה או אתגר הניצבים לפניו. לא ניתן לדעת ברגע הנוכחי אם אותו מתח נפשי, שהאתגר העתידי יוצר, הוא שלילי או חיובי. מה שיקבע זאת ובאורח רטרואקטיבי תהיה התפתחות המצב. אם האיש יתגבר על הבעיה, ישיג את מטרתו ויצליח במשימתו, כל המתח שהיה שרוי בו עד אז יהפוך למתח חיובי ובריא מלכתחילה. אם הוא יכשל ויפסיד, כל המתח שהצטבר עד רגע הכישלון יהפוך לשלילי ומזיק. העולה מכך הוא שתהליכים רפואיים שליליים שמתח נפשי גורם, מתחזקים כאשר התוצאה הינה בסופו של דבר שלילית, ויכולים להתבטל אם התוצאה חיובית.  

גורמי המתח הנפשי

הגורמים שאינם תלויים באדם, היוצרים אצלו מתח נפשי חיובי או שלילי, הם כל משקעי העבר שלו, התנסויותיו, חוויותיו, הצלחותיו, הישגיו, כישלונותיו, מצבו האישי והכספי, הטראומות שעבר וכן אופיו ומבנהו הנפשי ואירועים עתידיים צפויים שאינם תלויים בו.

 גורמי מתח נפשי הנמצאים בשליטה חלקית הינן המסגרות בהן משולב אדם ובכלל זה מקום העבודה, המשפחה והסביבה החברתית. ככל שהמסגרת יותר מלחיצה ולא אוהדת המתח השלילי עולה ולהיפך. ביכולת האדם לשלוט חלקית על מסגרות אלה, שיפור היחסים בתוך מסגרת, שינויה  או החלפתה, ככל שהדבר אפשרי.

 גורמי מתח נפשי התלויים באדם הינן שאיפותיו, ציפיותיו, כוונותיו ותוכניותיו. ככל שאלה יהיו גבוהות יותר, המתח בו הוא ימצא יהיה גבוה יותר. ככל שינמיך אותן ימצא במתח נפשי יותר נמוך (הן שלילי והן חיובי).

 קיימים גורמים נוספים התלויים באדם המאפשרים הפחתת מתח נפשי שלילי ובהם: חשיפה לגירויים חיוביים ולהנאות, חופשה ומנוחה, מדיטציה (שהינה התנתקות זמנית מכל גירוי), תרופות, שכנוע עצמי להיות רגוע (אוטוסוגסטיה) וחשיבה חיובית. למעשה כל דבר שמשפר את מצב הרוח מוריד מהמתח הנפשי השלילי ולהפך.

 מצב המתח הנפשי של אדם ברגע נתון הוא תוצאה של גורמים רבים ושונים ואף נוגדים כשלחלקם השפעה חיובית ולחלקם השפעה שלילית. התוצאה או הסכום של כולם הם שקובעים את מצב המתח הנפשי ברגע מסוים. רמת המתח השלילי או החיובי הינה ההפרש בין שני סוגי המתחים (כאשר, כאמור, חלק מהמתח הינו "נייטרלי" ותלוי בהתפתחויות עתידיות).

 רמת המתח הנפשי השלילי או החיובי יכולה להיות זהה אצל בני אדם שונים, גם אם אחד מהם חשוף להרבה מאוד גירויים שליליים וחיוביים והאחר חשוף למעט מאוד ובלבד שההפרש בין שני סוגי המתחים אצל שניהם זהה.

 טראומות נפשיות חיוביות

המונח "טראומה נפשית" נקשר בעינינו תמיד לאירוע שלילי, ואולם למעשה קיימות גם טראומות נפשיות חיוביות. יכולים לקרות גם אירועים חיוביים חזקים המביאים לעוצמת רגשות טובים, כגון הצלחה כבירה, חוויה רגשית רבת עוצמה, אירוע מפעים חזק ובלתי צפוי. גם טראומות נפשיות שליליות וחיוביות יכולות לקזז זו את זו. דוגמא למצב כזה ניתן למצוא בזמן מלחמה. ניצחון בקרב הנראה כאבוד יכול להיות טראומה נפשית חיובית חזקה מאד. מאידך, חשיפה לסכנת מוות מיידית בשדה הקרב עלולה להותיר טראומה נפשית שלילית בצורת תסמונת דחק פוסט טראומתית.  נדמה לעצמנו חייל בשדה קרב שנקלע לסיטואציה של סכנה חמורה לחייו, דבר שעלול היה להותיר בו טראומה נפשית קשה. נמשיך ונדמה לעצמנו שאותו חייל המשיך להילחם וניצח במערכה כנגד כל הסיכויים. ברגע זה הוא צבר טראומה נפשית חיובית עזה שנטרלה את הטראומה השלילית.